הדרקון הראשון שלי 2 – כמה מחשבות מעופפות על הסרט.

צפייה בסרט הדרקון הראשון שלי 2 , של אמא + 3 בנות, הניבה את המחשבות המעופפות הבאות.

 מחשבה על התבגרות: בסוף הסרט, האמא שצפתה ממש רצתה שיהיה לה דרקון לעוף איתו. הרצון הזה טרם עבר…

שתי מחשבות על אכזריות : בסרט שיחקו עם כבשים כאילו היו כדור ים –  קצת מיותר ולא מספיק קומי כדי שיהיה שווה את התאכזרות. דמות הרשע הייתה מפחידה ממש ממש, אבל לא היה בסיס סיפורי מספיק טוב לאכזריות שלו.

 מחשבה ששברה את ליבי וגרמה לי לבכות: אם אספר זה ספוילר. אז שותקת. אבל כשאתה רואה סרט כזה באמצע מלחמה אתה בטוח שכולם כותבים את הסיפור הישראלי-פלסטיני (זו כנראה הנחה שגויה). מה שמוביל למחשבה נוספת: כל הסכסוכים טרגיים באותה מידה. מה שמוביל למסקנה: כרגע אנחנו בסכסוך מסוג מציאות, אך היינו מעדיפים להיות בסכסוך מסוג מצויר שיגמר בשאגת אש של דרקון, אבל עד שזה יקרה תביאו לסרט טישו.

 מחשבה נשית: בסרט יש דמויות נשיות חזקות שעושות בחירות ולוקחות החלטות לא קונבנציונליות בכלל. הקטנות האלו שהיו איתי קיבלו אלטרנטיבה לשפע הנסיכות הוורודות שמתקיף אותנו מכל עבר. השראה מבורכת. אין כמו חופש גדול מתובל בגירל פאוור !!!! ולא מדובר רק בעלמה שאינה במצוקה ומצילה את עצמה, שלשמחתי אפשר לראות בעוד סרטים לאחרונה, אלא גם על אמהות וקריירה…

מחשבה על גיבורים: לגיבור אין רגל, לדרקון שלו יש רק חצי זנב ושניהם מנצחים את העולם ! כמה טוב שיש גיבורים כאלה לא מושלמים.

מחשבה מסקרנת: להשאיל את הספרים עליהם מבוססים הסרטים בספריה.

מחשבה על חופש גדול : שלוש בנות בגיל 7 נהנו מאוד מאוד מאוד. למרות שהיה קצת מפחיד.

 מחשבה על המלצה: ללכת עם ילדים מעל גיל 7.

טריילר : הדרקון הראשון שלי 2 – לפני שתלחצו על הלינק, "אזהרה". אם הייתי צופה בטריילר לפני הסרט הייתי נהנית הרבה פחות.